פתגם עממי עתיק אומר: "חושך לא מגרשים עם מקלות". וזאת למה? כי, באמת, לחושך אין מציאות עצמית. חושך הוא לא "משהו" שאפשר להגדיר במילים חיוביות. הוא "העדר של אור". נכון, אתה צודק, יש עוד סוג של חושך. "וימש חושך", חושך שיש לו ממשות. כמו מכת חושך במצרים. כזה שמכשיל אותך ולא נותן לך לראות את הצעד הבא. נהגת פעם בכביש הררי מפותל תוך כדי גשם כבד או ערפל? לא נעים. אור הדרך של הרכב בקושי מאיר מטר או שניים קדימה. אור גבוה - לא רק שלא עוזר, הוא חוזר אליך ומסנוור. יותר גרוע! יש מצבים של חושך בחיים. חלקם ענין של משהו שחסר - עבודה, קשרי משפחה, כסף, אנרגיה לקום בבוקר, וכן הלאה. וחלקם יותר כואבים. יש להם "שיניים" והם "נושכים". למשל: חובות עם ריבית, מחלה משמעותית, יחסים שליליים עם אדם אחר, ועוד כיוצא בזה. איזה "חושך" מפריע לך היום בחיים? .... מה אתה אומר? שווה להקדיש לזה דקה של חשיבה? הרבה פעמים המחשבות מסתובבות לי בראש וקשה לי לעשות בהן סדר כשאני רק ביני לבין עצמי. לשוחח על זה עם מישהו אחר - עשוי לחולל פלאים! לחץ כאן וכבר אקבע לך משבצת ביומן (שיתאים גם לך, כמובן!), ונראה איזה פלא יצמח מהשיחה שלנו!